Menu
עבירות ‘צווארון לבן’ הינן כינוי למעשה פלילי בעל היבט כלכלי, פיננסי או טכנולוגי, המבוצע לרוב על ידי בעלי סמכות כגון פוליטיקאי, מנהל בחברה, עובד ציבור בכיר, טייקון וכד’ המנצלים את כוחם ומעמדם לטובתם האישית, וכולל תחומים רבים הנושקים למשפט פלילי, מסחרי ואזרחי.
משרד עו”ד אפרים דמרי מוביל בייצוג עבירות צווארון לבן, וניהל בהצלחה פרשיות בעלי פרופיל ציבורי גבוה עד לסיומם הטוב. מלבד הידע והניסיון הרב העומדים לטובתו של הלקוח, נשמרים בקפידה שמו הטוב וכבודו הציבורי.
לרוב, עבירות אלו הינן היתקלות ראשונה של החשוד עם רשויות החוק, נתון שמאידך מעיד על עברו הנקי אך מצד שני עלול לעמוד לרועץ בשל חוסר ניסיונו. כבר בשלב החשדות ינחה עורך דין אפרים דמרי את החשוד בעבירות צווארון לבן כיצד לנהוג במצבו הרגיש.
היכרותו העמוקה של עו”ד דמרי עם רשויות המשפט בארץ, מאפשרים לנחשד למצות את המיטב במצבו, למזער נזקים ובמידת האפשר אף למנוע הגשת כתב אישום או להגיע להסדר טיעון מול הרשות הרלוונטית.
המושג “הלבנת הון” הוכר עוד בשנות ה-20 המוקדמות של המאה הקודמת בארצות הברית, עת פעלו במדינה סוחרי אלכוהול, (אשר שימוש או מסחר בו היווה עבירה). המדינה ניסתה לשים את ידיה על מבריחי האלכוהול, שהסוו את ההון שהרוויחו מהברחתו והסחר בו והפכו אותו לכסף לגיטימי באמצעות הלבנתו.
מדובר על כספים, שנצברו מעבירת מקור, כגון עבירות סמים, רכוש ועבירות אחרות. הכספים הוסוו במקומות שונים כמו אצל צד שלישי או חברות קש. וכך למעשה הולבנו והפכו לתקבול חוקי.
הלבנת הון – סיכונים וענישה
העונש על עבירות פליליות בדרגות חומרה גבוהות של הלבנת הון הוא 7 ו-10 שנות מאסר. המטרה של הענישה היא ביטוי העמדה המוסרית, נגד פעילות פשיעה עבריינית חמורה. כמו כן, שיקולי הענישה במקרים של הלבנת הון נובעים מרצון להרתיע והפחתת מוטיבציה בקרב מלבינים. אגב, הענישה מצטרפת לעונש של העבריין ולא מחליפה את העונש בגין ביצוע עבירת המקור.
ישנן מספר סוגים של עבירות הונאה בתחום המשפט הפלילי. עבירות הונאה, הן עבירות המבוצעות כלפי אדם, חברה או רשות מרשויות המדינה. חוק העונשין וחוקי המס השונים, מאגדים בתוכם מספר הוראות חיקוק בהן מוגדרות עבירות הונאה ומרמה. מבין שלל עבירות המרמה וההונאה, ישנן מספר עבירות נפוצות, המתנוססות לעיתים תכופות על גבי כתבי אישום רבים- אחת מהן היא: קבלת דבר במרמה הנמצאת תחת פרק י”א לחוק העונשין .
על פי החוק, לשם גיבוש יסודות העבירה והרשעה בדין , על הרשות תובעת להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין מצג השווא שהוצג לקורבן העבירה ובין קבלת אותו הדבר. יש לציין, כי על פי פסיקת בתי המשפט, לא קיימת חובה להוכיח כי פעולת המרמה הניבה בהכרח קבלת סכום כסף או כל טובת הנאה חומרית, אלא אפשר גם שקבלת אמונו של אדם באמצעות הצגת מרמה, תהווה גם היא קבלת דבר במרמה.
העונש על קבלת דבר במרמה
העונש העומד לצידה של עבירת קבלת דבר במרמה משתנה בהתאם לנסיבות בהן בוצעה העבירה. כלומר, במידה ועבירת קבלת הדבר במרמה בוצעה בנסיבות מחמירות, אז, העונש המקסימאלי בגין ביצועה, יעמוד על 5 שנות מאסר. לצד זאת, אם מדובר בביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה שאינה נמצאת ברף הגבוהה מבחינת חומרתה, אז, העונש המקסימאלי הקבוע בחוק בגין ביצועה, הוא של 3 שנות מאסר.
עבירת השוחד היא מן החמורות שבעבירות המרמה וההונאה. אנו עדים למאמצים הרבים של רשויות האכיפה לנסות להוקיע את מעשי השוחד מקרב החברה.
עבירת השוחד מתבטאת בהצעה או בקבלת טובת ההנאה עבור ביצוע פעולה הקשורה במילוי תפקידו של עובד הציבור. גם כאן, אין חובה כי להוכיח קבלת טובת הנאה חומרית. הוראת החוק קובעת מפורשות כי קבלת טובת הנאה יכול שתהיה מכל סוג שהוא.
כמו כן, עבירת השוחד מוגדרת “עבירה התנהגותית”- כלומר, אין צורך אפילו להוכיח כי טובת ההנאה שניתנה לעובד הציבור אכן הביאה בפועל לביצוע הפעולה לשמה ניתן השוחד- די בקבלת השוחד או בנתינתו, כדי לייחס לאדם אישום מסוג שוחד.
כאמור, המחוקק עשה מאמצים רבים על מנת להוקיע את התופעה של מתן או קבלת שוחד.
כחלק מאותו מאמץ, ניתן להבחין כי חוק העונשין קובע כי עובד ציבור המתנה או המבקש שוחד אף שלא נענה, ייחשב כמי שעבר עבירת שוחד. אותו עקרון יחול גם לבי המציע- הצעת שוחד מהווה גם היא עבירת מתן שוחד.
הענישה בגין עבירות שוחד
עבירת השוחד היא בין החמורות שבעבירות המרמה וההונאה ובהתאם לכך, גם העונש הקבוע בצידן של אותן העבירות, חמור גם כן. מבחינת העונש, המחוקק מבדיל בין נותן השוחד לבין מקבלו. העונש בגין מתן שוחד עומד על 7 שנות מאסר לכל היותר, בעוד שהעונש עבור קבלת שוחד עומד על 10 שנות מאסר לכל היותר. ההבדל נעוץ בכך שהמחוקק בוחר להחמיר עם מקבלי השוחד שהם עובדי ציבור בעוד שנותני השוחד הם אנשים פרטיים. בנוגע לאדם המציע שוחד, לעובד ציבור למשל, העונש המצפה לו הוא עד שבע שנות מאסר ו/או קנס כספי.
הליך גילוי מרצון נועד לאפשר לנישומים אשר ביצעו עבירות מס לתקן את הדיווח שלהם לדיווח נכון ולשלם את החוב שנוצר בלי להסתבך בהליך פלילי.
הליך גילוי מרצון אנונימי מאפשר להגיש את הבקשה באמצעות מיופה כח ולברר את היקף החוב מבלי להזדהות.
הליך מקוצר לגילוי מרצון מאפשר לסגור את החוב תוך 15 יום באופן מהיר ויעיל.
תנאים להגשת בקשה:
אזרח ישראלי
בתנאי שלא הגיש בקשה כזו בעבר
בתנאי הבקשה מוגשת באופן כנה ומלא
בתנאי שמקור ההכנסה הוא חוקי
בתנאי שלא מתנהלת כבר חקירת מס
